מתחת לכל הנרטיב, הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על עצמנו, מתחת לכל המטאפורות של האגו, הזהות והתיאטרון שאנחנו חושבים שהוא אמיתי, תמיד הייתה, תהיה וקיימת שם נשמה במסע התעוררות והיזכרות שלה. אותה נשמה שהיא הרבה מעבר לזהות הפיזית שאנחנו כל כך מכירים ומזוהים אליה, הרבה מעבר לפרסונה שבנינו עם השנים האנושיים ויצרנו לעצמנו תחושה של "אני" ושם "בחוץ". הזהות הפיזית שהגדרנו אותה ואנחנו מזוהים אליה כ"אני", אותו "אני" שאנחנו מכירים הוא בעצם רק מי שאנחנו חושבים שאנחנו, רק אוסף של אמונות, מחשבות, דעות, אוסף של תאים באורגניזם, מראה חיצוני, שם וכו..
אנחנו תופסים את עצמנו ונאמר לנו מי אנחנו על ידי החברה שלנו והתרבות שלנו, כאשר אנחנו נולדים אנחנו מקבלים שם, תעודת זהות, מגדר, מדינה, הורים, דת, חוקים, התניות, חינוך, כל תבנית כזו שאנו מזדהים אליה בצורה מוחלטת כ"אני", רק מרחיקה אותנו מי מי שאנחנו באמת. כל המטאפורות של מבנה האגו אלה רק קודים הקשורים למסע הנשמתי שלנו, לקארמות שלנו ובעיקר לזיכרון הנשמה.
כל עוד אנחנו עדיין לא מזהים את הפרספקטיבה והמטאפורה העמוקה של הנשמה, כל עוד אנחנו עדיין מזוהים לסיפור של הפרסונה, כל שכבה כזו תהפוך מיד לעוד שכבה לא מודעת שמתלבשת על התודעה בניסיון להגדיר את תחושת "העצמי", כל הזדהות כזו מחזקת את מעמד האגו בחיים, מרחיקה אותנו מהאמת של מי שאנחנו, יוצרת תחושת פיצול, תסכול וחוסמת לנו את התקשורת עם האני הגבוה.
אנחנו נולדים והדבר הראשון שהתודעה שלנו מתעוררת אליו היא האישיות, אנחנו מתחילים כבר בגילאים מוקדמים לפתח אישיות ולהגדיר את ה"עצמי", אבל זה רק השלב הראשון במסע שלנו אל עבר מי שאנחנו באמת. נשמות רבות עדיין רדומות ותקועות עמוק בתוך השלב של האישיות, ולכן נשמות רבות כרגע בעולם בין אם זה בצורה מודעת או לא מודעת, נמצאות במצב הישרדותי, דחוס, ולא באמת מבטאות את מה שהנשמות שלהן רוצות להפיץ כחלק מן הייעוד הנשמתי שלהן, וזה כי הן עדיין כלואות עמוק בכלא המחשבות והאישיות המוגבלת שחושבת "שהיא זו היא".
למעשה כל הפרסונה הפיזית שלנו, כל הזהות שנולדנו איתה, בין אם זה השם שלנו, ההורים שבחרנו בתור נשמות, בעיות רפואיות שנולדנו איתם, בעיות כלכליות, קושי בילדות, דפוסים, סביבה, חברה, המיקום הגיאוגרפי שאליו נולדנו, כל הסיפור למעשה אלה רק קודים, קארמות וזיכרון של מסע הנשמה.
לדוגמא, אדם יכול להיוולד עם בעיות בגרון כי בגלגול קודם הוא טבע בים, או אדם יכול לנסות כל חייו להרוויח כסף ללא הצלחה כי עדיין קיימת לו קארמה מגלגול קודם שבו הוא התמכר לסמים קשים ומת בעקבות הרבה כסף שהיה לו, מפה נוצר דפוס בנשמה (קארמה) של כסף שווה מוות. או אדם יכול להיוולד להורים שמעוררים לו המון עצבים כי השיעור הנשמתי שלו בגלגול הזה הוא יסוד האש, או אדם יכול להיוולד למשפחה עם אלימות קשה במיקום גיאוגרפי מסוים, כי במיקום הזה הוא עשה זוועות בגלגולים קודמים או עדיין סוחב קארמה לא פתורה. עד שלא נבין לעומק את המטאפורה של החוויה הפנימית שלנו, עד שלא נבין את השיעור הנשמתי, אנחנו נחיה בבורות ובקורבנות מבלי לשים לב.
אז אנחנו נולדים, מפתחים אישיות ארצית, ומכאן ההתעוררות הרוחנית המשמעותית הראשונה שלנו היא תהיה התעוררות מ-האישיות ל-נשמה, אנחנו פתאום נתחיל תהליך שבו אנחנו מטילים ספק ב"אני" הארצי אישיותי, האני האגוצנטרי, ונתחיל להבין שיש כאן מסע עמוק יותר, וכאן תהיה קריאה להתעוררות של מסע הנשמה, של חיבור עמוק יותר בחוויה, של מהות עמוקה יותר. אבל התעוררות זו היא רק גשר, רק גשר שבין האישיות שלנו אל תוך המקור, מ-הנשמה ל-מקור. התעוררות ראשונה היא התעוררות מ-אישיות ל-נשמה והתעוררות השניה היא תהיה התעוררות מ-נשמה ל-מקור.
בסופו של דבר, כל גלגולי הנשמה זה בסך הכל עוד נרטיב ברובד עמוק יותר כדי שנתעורר למי שאנחנו באמת. מסע הנשמה הוא צינור, הוא צינור שמעביר אותנו מסע בחזרה למי שאנחנו באמת, למקור. אותו המקור שממנו כולנו גילמנו את עצמנו כדי לחוות את המסע המדהים הזה במימד פיזי ודחוס. עם זאת כל הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו על עצמנו, כל הסיפור המטאפורי של "האישיות" שבנינו לעצמנו והגדרנו אותה כ"אני", ההזדהות עם האווטאר שלנו, כל התרחישים, הסיטואציות, בין האירועים הכי סמי קטנים ועד להכי גדולים שאנו חווים בחיים במה שאנחנו מגדירים אותם חיים אנושיים גנרים, כל הפיזי, הם רק הקליפה.
מתחת לקליפה של הפיזי, כל הסיטואציות, התרחישים והאירועים שלנו בחיים, מסתתרות להן מטאפורות מטאפיזיות עמוקות יותר. אותן המטאפורות שאנחנו יכולים בקלות להירדם אליהן ולחוות אותן בצורה מזדהה ואמוציונלית, אותן המטאפורות שאנחנו הרבה פעמים לוקחים ברצינות מדי וכך אנחנו מאמינים לסיפור שבנינו לעצמנו בתוך המיינד, וזה בתורו גורם לנו להרבה מאוד סבל, תסכול, חוסר נוכחות, הישרדות ואי הבנה של השיעורים הנשמתיים. וגם כשאנחנו הולכים לקליפה העמוקה יותר, שהיא הקליפה של גלגולי הנשמה, אנחנו מגלים שהיא גם רק עוד שכבה של קליפה עמוקה יותר של נרטיב, כדי ש-הנשמה תתעורר למקור עצמו, לאחדות, ליהוה, לאמת של מי שאנחנו.
א נ י: א - אדם נ - נשמה י - יהוה
התעוררות ראשונה היא מ"אדם" ל-נשמה, התעוררות שניה היא מ"נשמה" ל-מקור, יהוה. אם אנחנו מצליחים להסתכל מעבר לקליפה, אנחנו מגלים שהחיים שהגדרנו אותם כ"החיים שלנו" אלה סך הכל מטאפורות עמוקות יותר של מסע הנשמה. אותו מסע שהוא צינור ישיר אל עבר המקור של מי שאנחנו באמת. מי שאנחנו באמת זה לא משהו שניתן להבין בצורה אינטלקטואלית, אלה דרך חוויה ישירה של מצבי תודעה חדשים שנפתחים לנו בחוויה עקב העבודה הרוחנית.
בין אם אנחנו מודעים לזה או לא מודעים לזה עדיין, המטאפורות שאנחנו חווים בחיים הן הדרכה רוחנית, הדרכה רוחנית למסע הנשמתי שלנו כאן בתור נשמות שהחליטו לגלם את עצמם אל תוך יקום פיזי ודחוס כדי להתעורר לחיים, לחוות, להיזכר ולתקן את הקארמה הנשמתית. כל זה לוקח אותנו יד ביד אל עבר מסע היזכרות של מי שאנחנו באמת, מסע המשלב בתוכו כאב, שמחה, סבל, אושר, קושי, אגוצנטריות, ריגוש, אהבה, שנאה, חמלה וכו..
התוכן הזה מדבר אליך כי את\ה מתחיל\ה את תהליך התעוררות שלך מ-האישיות לנשמה ולמקור. אם התוכן הזה מרגיש לך מוכר, נראה כי הנשמה שלך היא נשמה ותיקה וכי היא מתחילה את תהליך ההיזכרות וההתעוררות שלה.
אם כבר התעוררת למסע הנשמתי שלך, התודעה שלך תחווה את עצמה דרך הרובד הנשמתי ותוכל להתבונן באישיות האגוצנטרית, הפיזית, ארצית, אישיותית, בתור מטאפורה עמוקה של הנשמה ולא נמצא את עצמה מזוהה לסיפור של האישיות שהיא רק הקליפה. הקליפה של האישיות והסיפור שאנחנו מכירים, הוא רק הזיכרון הנשמתי של הנשמה שלנו, אותה נשמה שבחרה לגלם ולפצל את עצמה, מתוך האחדות האלוהית, מתוך המקור, מתוך השלם, מתוך הריק שפועל, עובר ומחלחל דרך כל היקום כולו. אותו המקור שעובר ביערות, באגמים, בשמיים, בים, באוויר, בכל אחד ואחת מאיתנו, בכל הקיום. המקור זה הריק שעליו מתלבשות כל המטאפורות של הנשמה, וברמה דחוסה יותר היא המטאפורה האישיותית, ארצית, חומרית.
אם אנחנו חיים רק את הקליפה כמו רוב הנשמות כרגע על כדור הארץ, אנחנו מקבלים מכות ושיעורים קשים בחיים, אותם השיעורים שאנו מכירים היטב בחווית היומיום שלנו, השיעורים הללו המבטאים בתקלות, קשיים, חוסר סיפוק והישרדות תודעתית. אותם השיעורים והקשיים שאנחנו מגדירים אותם כ"חיים נורמטיביים", אותם הקשיים שגורמים לנו לחיות בהישרדות ולדרוך במקום, אותם המחסומים המונעים מאיתנו הגשמה עצמית וחופש תודעתי.
אנחנו חושבים שאנחנו זה מי שאנחנו חושבים שאנחנו, ובכך אנחנו רדומים אל תוך הפרסונה. הזדהות עם הדמות האגואית יוצרת סבל, חוסר סיפוק, אי נוכחות ובעיקר שינה עמוקה של הנשמה בהזדהות חזקה עם החומר והזהות האגואית.
זה לא משהו רע או לא נכון, זה חלק חשוב בתהליך שלנו וזה קורה כדי ש-הנשמה שלנו תתעורר ותיזכר כי מדובר כאן מסע היזכרות של הנשמה ולא במסע רדיפה של הפרסונה. ברגע שהנשמה מתחילה להיזכר היא עוברת תהליך התמרה אל עבר מימדים גבוהים יותר, ומשם הנשמה מתחילה להתעורר למקור של מי שהיא באמת.
ברגע שאנחנו מתעוררים לאור הפנימי, אנו חווים שינוי משמעותי שמעיר אותנו לנס הכוח שלנו ולנפלאות הבריאה. זהו שינוי מראייה דרך העדשה הצרה של האגו לראייה דרך הבהירות הבלתי מוגבלת של לב פתוח ואותנטי.
שינוי זה מוליד דרך הוויה חדשה שנובעת מהטבע האינסופי שלנו, ולא מן האגו האנושי המוגבל שלנו. כאשר הפעולות נובעות מהטבע האינסופי שלנו, יש לה איכות שונה לגמרי, מאשר הפעולות של האגו בעל אמונות צרות אופקים.
הטבע האינסופי נמצא בהרמוניה עם הסימפוניה של הקוסמוס, מכיוון שהקוסמוס הוא אינסופי בטבעו, והאגו יוצר דיסוננס ודיסהרמוניה, מכיוון שהאגו מתנגד לזרימת החיים. שינויים פנימיים וחיצוניים חיוביים אמיתיים יכולים לקרות רק כאשר יש התאמה בין מצב התודעה שלנו לבין טבע הקיום.
על ידי תרגול של הרהור עצמי, נוכחות, ריפוי רגשי וטיהור המערכת מדי יום, אנו מפעילים שריר פנימי המפעיל את יכולתנו להפוך לסוכני שינוי בחיינו ובעולם. כל שיעור מעורר בתוכנו תכונה מסוימת, וכאשר כולם מתחברים יחד, נוצר מערכת יחסים חדשה לחלוטין עם הכל.
קח\י נשימה עמוקה ותיזכר\י באמת של מי שאת\ה. עשו שלום עם עצמכם והוקירו תודה על עצם הוויה.
בהצלחה במסע ההיזכרות שלך. תודה.
אני מזמין אתכם להצטרף לתוכנית העומק שלי,
לשמוע על מפגש אחד על אחד איתי,
ללמוד עוד על השיטות שלי,
להצטרף לעמוד האינסטגרם שלי,
לצפות בערוץ היוטיוב שלי,
ולצפות בערוץ הטיק-טוק שלי.
