בואו רגע נתעמק בזה.
קונספט של עולם הנשמות, היא רק פרספקטיבה שדרכה אנחנו יכולים לפתור קונפליקטים פנימיים ולהתפתח רוחנית.
עולם הנשמות וגלגולים קודמים, זה לא עניין של אמת או שקר. זו פרספקטיבה.
זו עוד פרספקטיבה רוחנית, שדרכה אנחנו יכולים לקבל הכוונה ולצאת מתוך סכסוך פנימי.
בסופו של דבר עולם הנשמות וגלגולים קודמים, אלה קונספטים. הם מתייבשים על פרספקטיבה מסוימת שדרכה אנחנו תופסים את המציאות, בהתאם להווה המשתנה בכל רגע.
בסופו של דבר לכל פרספקטיבה יש מהות מתחת. אם לא נזהה את המהות מתחת לפרספקטיבה, נפלנו לכך שאנחנו בכלל לא מזהים את זה כפרספקטיבה, אלה כמציאות של מה שקורה בפועל.
המהות של כל פרספקטיבה רוחנית, היא עוד גישה ותפיסת מציאות, שדרכה אנחנו יכולים להתפתח, להשתחרר, לקבל הדרכה, לתקשר עם המציאות, ולפתור קונפליקטים פנימיים בעת הצורך.
אנחנו מהר נופלים ושוכחים את המהות, ובקלות אפשר ליפול לתוך סיפור אגואי סביב הרעיון, הפרספקטיבה או הקונספט שדרכו אנחנו תופסים את המציאות.
ברגע שהאגו נתפס על פרספקטיבה אחת, נאחז בה, הוא מתגנב ביתר קלות, ובמקום לחוות את המהות של הפרספקטיבה, הוא יוצר סיפור סביבה.
ברגע שאנחנו יוצרים סיפור סביב פרספקטיבה, אנחנו מאבדים אחיזה ואיזון, והאגו שלנו תופס פיקוד. במקום להשתמש בה בצורה מודעת לפתור קונפליקטים פנימיים, אנחנו יכולים למצוא את עצמו יוצרים קונפליקטים חדשים.
מודה שנפלתי לזה.
במצב תודעתי מסוים, האגו שלי תפס קיפוד על הפרספקטיבה של עולם הנשמות וגלגולים קודמים, וזה בתורו גרם לאגו לחפש ולבנות זהות סביב אותו רעיון או פרספקטיבה.
האם זה אומר שכך הגלגולים שחוויתי הם שקר?
לא. זה לא עניין של שקר או אמת, האמת הייתה קיימת באותו הרגע שבה הצלחתי לפתור קונפליקט פנימי דרך פרספקטיבה מסוימת שהכלתי רגשית בחוויה שלי.
בכל הפעמים שחוויתי גלגולים קודמים או הסתכלתי על המציאות שלי דרך הפרספקטיבה של עולם הנשמות וגלגולים קודמים, זה עזר לי לפתור עם עצמי קונפליקטים פנימיים מאוד עמוקים.
הנפילה קורית מתי שהאגו מגיע אך כך, ורואה בזה כמציאות עם זהות. הוא מיד מגיע לנתח ולקבל תמונה סביב כל אותן החוויות שדרכם התודעה שלי השתמשה בפרספקטיבה של עולם הנשמות.
זו פרספקטיבה נהדרת ומועילה לפתור קונפליקטים עמוקים, לתקשר עם היקום, לקבל הכוונה, להתחבר פנימה. אבל זו עדיין רק פרספקטיבה ולא המציאות עצמה.
המציאות עצמה מכילה את כל הפרספקטיבות, וכאשר אנחנו בוחרים להסתכל על המציאות רק דרך פרספקטיבה ספציפית, אנחנו כולאים את עצמנו והאגו ישר אוהב להפיק מזה סיפור.
אנחנו יכולים לבחור בצורה מודעת להכיל את כל אותן הפרספקטיבות שנפתחות לנו בחוויה, כדי להשתמש בהן בעת הצורך בזמן הווה, בדרך שבה אנחנו מתפתחים רוחנית ופותרים קונפליקטים, ולא בדרך שבה אנחנו יוצרים עוד סיפור חדש.
הבעיה היא, כי לרוב האנשים, כאשר נפתחת פרספקטיבה חדשה, הם מיד מבטלים את שאר הפרספקטיבות וזה יוצר קרע ושבר, במקום הכלה ושימוש מודע בפרספקטיבה החדשה שנפתחה לנו בחוויה.
זו הדרך האמיתית שלנו להרחיב את התודעה.
הדרך להרחיב את התודעה היא לא להתנגד לשום פרספקטיבה, כדי להכיל עוד פרספקטיבה חדשה בחוויה שדרכה נוכל להשתמש בצורה מודעת על מנת לפתור קונפליקטים פנימיים שאנחנו פוגשים אותם במציאות של הרגע הזה.
יש המון פרספקטיבות.
אף אחת מהן נכונה או לא נכונה, אמיתית או לא אמיתית, לכן אין צורך להילחם על פרספקטיבה או על רעיון או קונספט.
הבגרות הרוחנית שלנו מגיעה כאשר אנחנו מסוגלים להכיל את הפרספקטיבות ולא ליצור דת תחת רעיון אחד או פרספקטיבה אחת של מציאות ותודעה.
בסוף אנחנו רוצים שיהיה לנו טוב.
אנחנו לא צריכים להתעסק באיזו מן הפרספקטיבות היא הנכונה ביותר. אנחנו צריכים להשתמש בהן כדי לייצב את עצמנו בכל האספקטים בחיים.
כשאני מזהה אנשים שישר שוללים פרספקטיבה, כמו למשל, עולם הנשמות וגלגולים קודמים, הם מיד סוגרים לעצמם את האפשרות להשתמש בעוד פרספקטיבה, שדרכה אפשר לנתב את עצמנו בצורה מודעת ורוחנית בחיים.
לא מדובר כאן על אמונה או על ניסיון להבין את האמת.
מדובר על הרחבת התודעה לעוד פרספקטיבות דרכם אתם יכולים ליצור לעצמכם את המציאות, לפתור משברים, קונפליקטים, לייצב את החיים ולהתפתח רוחנית.
לכן אין טעם להתנגד לשום דבר.
אם אתם מוצאים את עצמכם מתנגדים, זו העבודה האמיתית של הרוחניות. זו הבגרות האמיתית. הבגרות היא להבין שאנחנו לא חייבים להשתמש בפרספקטיבה, אבל מה שבאמת חשוב - הוא לא להתנגד.
באותה מידה אני יכול לחיות לרגע דרך פרספקטיבה שגם עולם הנשמות זה משהו שהאגו יוצר בחוויה, והפרספקטיבה הזו גם תעזור לי רגע לאפס את מערכת האמונות שלי כדי שפתאום פתרון אחר יקבל בהירות בחוויה.
האם זה מבטל את הפרספקטיבה של עולם הנשמות שקיימת אצלי בתודעה?
בוודאי שלא. הפרסקטיבה הזו תעזור לי בעת הצורך. אבל אם אני אסתכל רק דרך פרספקטיבה אחת, רק אז אוכל למצוא את עצמי במבוי סתום.
אני לא מבקש מאנשים להאמין לשום דבר או להסכים.
אני רק פותח כמה שיותר פרספקטיבות, שדרכם נוכל ביחד לצלול פנימה, כדי לרפא את עצמנו ולקבל בהירות על המסע הסובייקטיבי שלנו.
אותו הדבר לגבי מודלים כאלה ואחרים.
אני תופס את המודלים הרוחניים ככלי, כעוד פרספקטיבות שדרכם אני יכול לצלוח את הקושי הפנימי שאני חווה, או דרך לקבל את התובנה שאני צריך לאותו רגע נוכחי.
המודלים האלה הם לא המציאות.
הם באים כדי לאפשר לנו לראות עוד ועוד כיוונים שונים שדרכם אנחנו יכולים לנתב את עצמנו.
על כל פרספקטיבה חדשה או מודל חדש שאנחנו פותחים לעצמנו בחוויה, בסופו של דבר חשוב גם להרהר. כל עוד יש הרהור, זה מקריס כל פעם מחדש את האגו שמהר מאוד מנסה ליצור סיפור או להלביש אמת על פרספקטיבה מסוימת.
זה לא אומר שאנחנו צריכים להטמיע כל פרספקטיבה או להסכים איתה.
לא כל פרספקטיבה אני מטמיע בחוויה שלי, כאשר אני קולט כי מדובר בפרספקטיבה תחת אינטרסים ותדר נמוך, אני מאפשר לעצמי לא להזדהות, אבל גם משתדל אף פעם לא להתנגד. כי בסופו של דבר, התנגדות יוצרת כאוס פנימי.
עם ריבוי הכלה של הרבה פרספקטיבות בחוויה, יש בידינו את האפשרות להתבונן בכל סיטואציה תחת הרבה מאוד כיוונים, גישות ופרספקטיבות שפותחת לנו אפשרויות ופתרונות.
תאפשרו לעצמכם לדעת שאתם לא יודעים.
אני מזמין אתכם להצטרף לתוכנית העומק שלי,
לשמוע על מפגש אחד על אחד איתי,
ללמוד עוד על השיטות שלי,
להצטרף לעמוד האינסטגרם שלי,
לצפות בערוץ היוטיוב שלי,
ולצפות בערוץ הטיק-טוק שלי.
