הפחד משיגעון בהתפתחות הרוחנית

הפחד משיגעון הוא טבעי, לגיטימי וחלק בלתי נפרד מתהליך הטרנספורמציה של המסע הרוחני שלנו כאן.

אבל מה עושים?

לפעמים אנו חווים פחד גדול יותר משיגעון, מאשר ממוות.

הפחד לאבד את הקרקע, לאבד שפיות, לאבד אחיזה.

אתה חווה לפעמים תחושה שאיבדת את זה?

אולי צף זיכרון כואב מגלגול אחר?

אתה חושב שהתפלפת?

אז דווקא נראה שאתה לגמרי בכיוון.

הדרך של הנשמה להיזכר ולהחזיר את המהות העמוקה ביותר שלה, היא תהיה גם דרך הריק והפחד מאיבוד שליטה.

כשהאגו הוא המוטיב השולט בחוויה, שאנו נמצאים בהסתרה והדחקה רגשית, רדומים במימדים דחוסים יותר, אנחנו כל כך נמנעים מחדירה פנימה אל תוך הפחדים האפלים שלנו, שאנו בונים זהות שאיתה אנו משלים את עצמנו בקרקע בטוחה, רציונלית, ״ושפויה״.

מגפת ההירדמות של האגו נמצאת בכל רחבי העולם.

נשמות רבות כרגע שקועות, מהופנטות ורדומות אל תוך החומר והשכחה של המהות שלה כאן.

זו אשליה זמנית שגורמת לפרסונה לתפוס את עצמה כ-רציונלית, בטוחה, מובנת ושפויה. אבל למעשה זו מחלה תודעתית קשה.

השיכחה הזו גורמת לנשמות כאן להזדהות עם החומר בצורה אמוציונלית ולא להבין מאיפה הן הגיעו, לאן הן הולכות, ולמה הן כאן.

שוכחות את המהות.

למה מלכתחילה, מה היעוד?

זה כמובן מוסתר תחת החומה הנוקשת של האגו והזהות.

ומשם נשמות נופלות לתאווה והימנעות מכאב.

כמובן שזה חלק בלתי נפרד ממסע ההיזכרות והטרנספורמציה של הנשמה בכדור הארץ, ועם זאת אנו חווים קריאה חזקה מאוד להתעוררות הקולקטיב.

כדור הארץ עולה מימד, ויותר יותר נשמות מתחילות להתעורר.

אבל בתהליך ההתעוררות, אנו מתחילים להתעמת עם הפחדים העמוקים ביותר שלנו שגורמים לזעזוע במבנה של האגו.

תהליך הטומן בתוכו מסע היזכרות, טלטלות, שחרור, התעלות, פריקה רגשית, סייקלים רגשיים, אומץ, אהבה, פחדים, הגשמה, כאב ועוד מגוון רחב.

התחלתם להתעורר רוחנית ואתם מרגישים שאתם קצת מתחרפנים?

זה טבעי ונחוץ לעבור שם.

כן, התעוררות רוחנית זה לא משחק ילדים.

חלק בלתי נפרד מהתהליך ההיזכרות של המסע, הוא גם להתעמת עם הפחדים העמוקים ביותר של האגו, שחרור הילד הפנימי שמחזיק בתוכו כאב חד ועמוק שעליו הוא חתם כחוזה נשמתי על מנת להיזכר במסע שלו כאן.

זה הכל מדויק.

הטראומות בילדות, הכאב ביסודי, הקושי בצבא, קרובי משפחה שמתים, כל אלו חוזים נשמתיים שחתמנו כדי שנוכל לעבור התפתחות, לשרוף קארמה, להתפתח ולהתרחב.

אנו צומחים מתוך הכאב והקושי.

אבל אנו צומחים מהם רק שאנו נותנים להם מקום ולא בורחים או מטשטשים אותם עם המסך של האגו במימד החומר.

זה אומר להיכנס פנימה.

המסע כאן הוא פנימי.

אנחנו לרוב מתבלבלים ובטוחים שהוא מסע בחוץ, אבל זו אשליה.

הכניסה פנימה מהרהרת את האגו מאפשרת לנו להיות חשופים לאמת שמסתתרת מאחורי אותם הרגשות שמלווים אותנו ביומיום, אותם הרגשות, התחושות, והקשיים שמשפיעים עלינו בכל המובנים והאספקטים בחוויה.

הנשמה רוצה להגשים את עצמה, אבל קודם עליה להיכנס פנימה ולהיזכר במסע שלה.

זה אומר להיכנס פנימה אל תוך תהליך עמוק של ריפוי פנימי.

באנו לכאן להרגיש.

אין לאן לברוח.

כן, להיות חשוף, להתעורר, להיכנס פנימה, יביאו גם פחדים של איבוד שליטה, איבוד אחיזה, רגשות קשים, זכרונות עמוקים, ועוד הרבה בתוך הרכבת הרים הזו.

אבל זה שווה את זה כל פעם מחדש.

זו גם הסיבה שזה מניע אותנו לחזור לכאן שוב ושוב.

המסע שלנו כאן הוא להבין את המהות מתחת לכל זה, את השיעור הנשמתי של כל מטאפורה בחוויה שלנו.

קילוף התבניות של האגו, היכולת שלנו לעלות אל מימד גבוה יותר של הכלה רגשית, פתיחת תודעה, לחפור עמוק פנימה, לעבור מסעות, תהליכים, שינויים, ריפוי, התמסרות, כניעה..

עם הכוונה הנכונה, עם התמסרות, כל אלו בסופו של דבר מביאים אותנו אל הביטחון והקרקע הפנימיים האותנטיים ביותר שלנו, שעשויים מאהבה טהורה, שמחזירים אותנו הביתה, לאמא ואבא של עצמנו. למקור.

אנו משתנים, אנו משנים צורה בכל רגע.

אחיזות של המימד הדחוס, יוצרות דיסהרמוניה בין התודעה שעולה ויברציה, לבין האגו שמתקשה לשבור את התבניות ואת הדרך שבה הוא מחפש כל הזמן קרקע וביטחון.

הפחד משיגעון מבקש כניעה.

כניעה זה אומר לאפשר לעצמנו להיות פגיעים, חשופים, פרוצים אל האמת שמסתתרת מתחת לפחד האפל הזה.

כניעה אל תוך ההוויה שמבקשת - תסמוך עלי.

כניעה אמיתית. להסתכל אל הפחד מול העיניים לזהות בחזרה שאנו עשויים מאהבה.

כניעה להסתכל אל הפחד מול העיניים כדי להבין שהוא לא אתה.

כניעה להוויה עצמה שעשויה מחום ואהבה.

המציאות מבקשת ממך כניעה.

כניעה לפחד, לחשש, לרצון להבין, לפרש, לנסות, לאחוז, להחזיק, להישאר שפוי.

כניעה לשיגעון, כניעה למוות, כניעה למי שאתה באמת.

כניעה מחזירה את המהות,

כניעה מחזירה אותנו הביתה ומספרת לנו בסוד שאנחנו לא לבד. שהיא תמיד הייתה פה, רק שנפלנו שוב אל תוך השכיחה.

אחיזות האגו שייכות לעולם הישן, עברנו כל כך הרבה, המימדים הדחוסים הולכים ומתפרקים, האמת יוצאת לאור, הרצון לפרק, להגשים, לצאת החוצה, לסיים את הסבל, להסתכל לפחד בעיניים, לחיות.

כניעה מאפשרת לבהירות.

כניעה לכאב שלנו, כניעה לקושי הכלכלי, כניעה לכאב הפיזי, כניעה לרגש העמוק.

המציאות מבקשת תיכנע.

תיכנע לרגשות, תן להם להיות, כניעה לכאב העמוק, להיכנס פנימה ולאפשר לזה להיות.

אל תחפש פתרון.

המושג פתרון מגיע מתוך האגו.

תאפשר לעצמך לשכב ולמות לתוך התחושות שלך, למות לרגשות שלך, לבעיות שלך, למחשבות שלך.

תקופה שבה הנשמה סובלת מתוך האחיזה של החומר.

הרי איך נתפתח ונלמד אם לא במרחב וזמן? עם חומר ואגו? עם כאב וסבל? עם רגשות ותחושות?

הנשמה שלך צועקת,

הרצון לצבור,

הפחד לאבד את מה שכבר צברת.

הנשמה יורדת ושוכחת - מהיכן היא מגיעה, למה היא פה, ומהי המהות האמיתית שלה.

מתחילה לה תהליך היזכרות מחדש.

מסע עמוק ומטלטל, מסע של עליות וירידות, סייקלים רגשיים, כאבים, קושי, שמחה, בכי, שיעורים, חוזים, אלימות עצמית, ביקורת, ריצוי, אהבה, למידה, זכרונות, צלילים.

הילד הפנימי צועק.

הנשמה רוצה לחזור הביתה, האגו מתנגד.

ועם זאת הנשמה בחרה לבוא לכאן למרות הידיעה העמוקה ביותר שהכדור הזה מכיל בתוכו שיעורים, דחיסות, סבל, קושי, זמן, כאב, חוזים, שיעורים, עצבות, אשמה, בושה, כעס, אלימות.

בכל זאת ירדה לכאן ובחרה לשכוח כדי להיזכר מחדש.

מה בסך הכל הנשמה מבקשת?

כמה רגעים של כניעה כדי לחזור לצלילות.

כמה רגעים, פשוט להיות.

למות לתוך הכאב.

לא לנסות להפסיקו, לא להבין, להתנגד - פשוט להיות.

להיות שם כמה רגעים בכניעה מלאה.

כניעה אל תוך הפחד משיגעון, כניעה לפחד לא לסגור את החודש, הפחד לא למצוא עבודה, הפחד שיקחו לנו, הפחד מה יקרה מחר.

הבריאה מבקשת להתעורר.

הבריאה מבקשת כניעה אל הדחיסות של החומר.

הבריאה מבקשת לקלף את השכבות שנוצרו במשך אלפי גלגולים.

יש לנו את הזכות להיות כאן.

הזכות לעשות בכל רגע.

הזכות ללמוד, להפיק, להרגיש, לסבול, לכאוב, להתאהב, לאבד.

הזכות להגשים, לחתום חוזים נשמתיים, לרדת למרחב וזמן כדי לעבור טרנספורמציה.

הזכות להיזכר שוב במי שאנחנו דרך השכחה.

תן לכאב רגע מקום.

תן לעצמך להיות חשוף אליו כדי להבין את השיעור שעומד מתחת לכאב, לתחושה, לפחד.

תן לעצמך להיות חשוף אליו בכניעה מוחלטת, ותאפשר לזה לנוע בתוכך.

אל תחפש להפסיק את זה, אל תחפש שם פתרון.

פשוט תן לזה להיות.

תיכנע לזה.

הפחד מהפחד זו אותה אשליה שמרתקת אותנו ומסתירה לנו את הבהירות של אותו השיעור כאן במסע שלנו.

אם תחפש פתרון, תיצור בעיות.

הפתרון האותנטי ביותר, נמצא בתוכך, עמוק עמוק שם בהיזכרות של המהות שלך כאן.

גם ברגעים קשים,

‎המשמעות נשארת

‎לא נעלמת.

‎מתחת לכל כאב,

‎מתחת לכל פצע,

‎הליבה נשארת.

הליבה לא נעלמת,

‎היא רק מכוסה באבק של הדרך.

‎הדרך קשה,

‎הדרך מפותלת,

‎אבל תמיד המשמעות נשארת.

‎הדרך מאתגרת,

‎הדרך מתישה,

‎אבל בפנים נשארת אותה הליבה.

‎מתוך כל קושי,

‎מתוך כל משבר,

‎האמת מתבררת יותר.

‎המקום עכשיו נמוך,

‎הכל מוסתר,

‎אבל הליבה נשארת שוב אותו הדבר.ֿ

‎תאפשר לאור להיכנס,

‎תן לקושי מקום,

‎תחבק את המשבר עם הליבה,

‎אתה כאן מאותה הסיבה.

‎אל תפחד לחוות.

‎תן לרגע להיות.

‎התבונן מתוך הליבה,

‎תחבק את הפחד באהבה,

‎ודע כי זה אתה.

‎התבונן מתוך הליבה,

‎תחבק את הפחד באהבה,

‎ודע כי זה אתה.

‎מתוך המשבר אצמח יותר.

‎המסע הזה נמצא בתוכנו,

‎לפעמים זה נראה אבוד,

‎לפעמים נעלמת התקווה,

‎אבל בסוף זה מוביל לאותה הליבה.

‎כל משבר,

‎מוליד הדרכה מכיוון אחר.

‎אל תפחד לחוות.

‎תן לרגע להיות.

‎התבונן מתוך הליבה,

‎תחבק את הפחד באהבה,

‎ודע כי זה אתה.

‎קח אחריות,

‎כי המסע הזה הוא שלך.

‎אל תוותר,

‎מתוך כל קושי,

‎הליבה מדריכה יותר,

‎זו רק הכוונה,

‎אני ואתה,

‎זו אותה הליבה.

אתה בחרת בזה.

תעריך את זה.

כניעה תוביל אותך בחזרה הביתה.

תודה.

---

אני מזמין אתכם להצטרף לתוכנית העומק שלי,

לשמוע על מפגש אחד על אחד איתי,

ללמוד עוד על השיטות שלי,

להצטרף לעמוד האינסטגרם שלי,

לצפות בערוץ היוטיוב שלי,

ולצפות בערוץ הטיק-טוק שלי.