top of page

מסע של חיים שלמים ב3 שנים

הדרך שלי ב3 שנים האחרונות היו קסומות, מטלטלות, מרגשות, משונות ומאתגרות.


הגעתי לתל אביב ילד בן 20 עם מינוס בבנק, ללא עבודה, התקיימות כלכלית או כיוון לחיים. אבל עם חלומות גדולים, תחושה חזקה שיש משהו שאני אמור לעשות, נחישות ורצון גדול להצליח.


התהליך הרוחני שלי ב3 שנים האחרונות, לקח אותי אל-עבר מסע רוחני אינטנסיבי מואץ ומטלטל של מוות ולידה מחדש, של עליות וירידות, אתגרים וקושי, שמחה וריגוש.


3 שנים בהם חפרתי עמוק בתוך עצמי פנימה, ושאלתי שאלות עם כוונה לחקור, להעמיק, להתפתח רוחנית ולמצוא את הייעוד הנשמתי שלי.


לא הייתי מוכן להוריד רגל מהגז בכל ה3 שנים הללו, כל מה שעניין אותי הוא למצוא את מטרת החיים ואת הסיבה העמוקה ביותר על עצם קיומי כאן, ומה אני אמור לשרת.


אם הייתם שואלים אותי לפני כמה שנים, אם אני חושב שאני אעבור תהליך רוחני כזה, היית אומר לכם שכנראה עישנתם יותר מדי ואתם לא בכיוון בכלל.


זה אף פעם לא היה קל.

אני זוכר רגעים מאוד קשים עם עצמי שכל כך רציתי למצוא את הייעוד שלי, אבל עדיין הייתי מוצא את עצמי בלופים אנרגטיים, אינטלקטואלים, מבלי להיות מספיק מודע אליהם כדי לצאת מהם.


אני זוכר את מסע קילוף האגו שלי, אני זוכר את עצמי יושב שעות בהעמקה פנימית רוחנית, הרהור עצמי, הרהור במערכת האמונות, ושאלת שאלות שהביאה אותי להארה מתוך הכלא של האינטלקט, החשיבה והאגו שהיו מדברים איתי שעות נוספות.


אני זוכר את הרגעים בהם הרגשתי שמגיע לי יותר, אבל עדיין בצורה לא מודעת, משכתי קארמות ואנרגיות רעילות שהיו מורידות אותי ותוקעות אותי מלעבור לשלב הבא.


למרות כל הקשיים הללו, אני לעולם לא ויתרתי. ראיתי בזה כמסע חיים מעניין, מרתק וצבעוני. אני זוכר את הסינכרוניים הראשונים שלי עם המציאות וכמה התרגשתי שבאמת הצלחתי לתקשר עם היקום.


האינטלקט כל הזמן היה מוריד אותי בעקבות דיבור עצמי שמגיע עקב הסביבה הרעילה שאני נמצא בה או קארמות שאני עדיין מושך לעצמי לחוויה.


תמיד קול פנימי עמוק יותר היה דוחף אותי להמשיך לחקור, ולהאמין בדרך הזו שהיא תמיד הלכה נגד כל זרם תודעתי שנחשפתי אליו במהלך המסע. תמיד הייתי הכבשה השחורה בכל קונצנזוס מערכתי\חברתי שהייתי נוכח בה.


תמיד הייתי מוצא את עצמי עם פרספקטיבה שונה ממה שמקובל בחברה. מאז ומתמיד לא שיתפתי פעולה עם אף מוסד מערכתי או קונצנזוס חברתי. תמיד הטלתי ספק בכל הנחות היסוד, החוקים, הדוגמות והפרדיגמות בהם ניסו להסביר לי כל חיי "מהי מציאות".


אבל אף פעם לא ויתרתי.

גם בתור ילד קטן בבית ספר, ילד שמתנגד למערכת, שואל שאלות ורוצה למצוא את התשובות לשאלות של עצמו.


אף פעם לא ויתרתי, גם כשעברתי לתל אביב ללא עבודה או כסף בחשבון, גם שהופעל עלי לחץ כבד מהחברה שסבבה אותי.


אף פעם לא ויתרתי, גם שהחברה ראתה בי ככישלון מוחלט ומכרה לי שאני לא בכיוון.


אני זוכר רגעים בהם עשיתי משהו אותנטי עבור עצמי, וזה לא היה מתקבל בפנים יפות בחברה.


אני זוכר כי הייתי אחר כך יושב עם עצמי, מעמיק ומנתק את רעשי הרקע שהורידו אותי ומשחרר אותם תחת הרהור עצמי והעמקה פנימית.


אני זוכר כמה האינטלקט יכול להיות אכזרי ורעיל, כמה הוא יכול להוריד אותך כל עוד אתה מזוהה אליו בצורה אמוציונלית.


אף פעם לא ויתרתי גם שזה היה נראה רחוק ואבוד.

גם ברגעים בהם האינטלקט לקח פיקוד על החוויה שלי, תמיד אפשרתי לעצמי לשכב, לשאול את השאלות ופשוט לשהות במצב מדיטטיבי פנימה אל תוך העצמי הגבוה.


אני זוכר כי בכל פעם שחוויתי קושי מהחברה סביבי, הייתי שואל את עצמי שאלות עמוקות, מהרהר בכך, ומתחיל לקבל בהירות על המטאפורות שאני מקבל בחוויה.


בכל פעם שהיית חווה בלבול וזימונים לא מודעים בחוויה, הייתי שואל את עצמי מה אני אמור ללמוד מזה? מה ההדרכה שלי רוצה שאבין מזה? למה אני חולה? למה אני לא מצליח למצוא את עצמי? למה נעלבתי מחבר? למה העסק שלי לא מתרומם?


ניסיתי המון עסקים והכשרות כדי למצוא את עצמי, ועם הזמן הבנתי שכל מה שאני אמור לעשות הוא לעצור, להיות קשוב ונוכח למה שהמציאות מנסה להגיד לי.


במקום להתנגח כל פעם מחדש עם הבעיות שצצות, להבין כי הבעיות הללו הן רק נזילה שבכל פעם אני מנסה לתקן, במקום לעצור, להבין כי הנזילות הללו, הן רק מטאפורה לשינוי והכוונה שהמציאות מנסה להראות לי.


הייתי מוצא את עצמי בכל רגע המהלך היום מתרגל נוכחות כדי לקבל בהירות על הפאזל של כל האירועים שאני חווה, בין אם זה אדם זר שאמר לי איזה משפט או משהו שקרה לי בעסק או עם חברים, בשלב הזה באף סיטואציה שהייתי נוכח בה במהלך היום, לא הסתכלתי על זה כמשהו רנדומלי שקורה, הייתי מסתכל על זה כ-על קודים ורמזים להכוונה הרוחנית שלי.


כל הזמן הייתי קשוב והסתכלתי על המציאות כמו סרט שרץ לי מול העיניים ואני מנסה להבין את הפואנטה שלו. בכל התהליך הזה לא ניסיתי להבין מה אמיתי ומה נכון, אלה לתפוס מה אשליה ומה משאיר אותי מאחור. אל תחפש מה אמיתי, אלה תתפוס מה אשליה.


מאז ומתמיד משהו פנימי דחף אותי לחקור, לצאת מתוך הקופסא, לצאת מתוך מערכות גנריות, ולנסות הכל כדי להגיע למה שההדרכה הרוחנית שלי מכווינה אותי. עברתי המון קשיים, ניסוי וטעייה, חוסר וודאות ואומץ ללכת נגד כל מה שהחברה או המערכת אמרה לי באותה התקופה.


חוויתי המון קשיים בדרך.

אני לא אשכח את ההחלטה המינורית הזו לפני כ3 שנים כשבחרתי להוציא מעצמי משהו אותנטי - לכתוב ולהפיק את התוכן ואת השינוי שאני רוצה לראות בעולם.


אותו הילד שרק רצה להוציא את מה שישב עליו, לא חשב שהוא הולך להיכנס אל תוך מנהרה של טרנספורמציה רוחנית ושינוי תפיסתי, אנרגטי ותדרי.


העמקה בתוך העצמי האגואי, והרהור על כל מה שהכרתי או מכיר, כל הזמן ליוו אותי בתהליך הרוחני שלי. תמיד הייתי מוצא את עצמי מהרהר על כל קונספט או רעיון שהוגדר באופן מוחלט על ידי החברה כ"מציאות" או "האמת". הדרך הזו פתחה לי יותר ויותר פרספקטיבות על תודעה ומציאות.


כשהתחלתי את מסע החשיפה שלי, ואת הדחף הנשמתי להוציא החוצה את כל המידע שישב עלי, הייתי נחוש מאוד ומצאתי את עצמי עוזב הכל כדי להתמקד במטרה הנשמתית שלי.


היו ימים שהייתי מוצא את עצמי קם ב4:30 בבוקר כדי לצלם, לכתוב ולהפיק תוכן.


היו ימים שכל החברה הסובבת אותי הורידה אותי והרגשתי לבד בעולם.


היו לילות שלא הייתי ישן כדי לערוך תוכן.


היו לילות שלא הייתי ישן כדי להעמיק בעצמי ולקבל הדרכה.


היו רגעים של קושי ותסכול והיו רגעים של אופטימיות ושמחה.


היו שבועות בהם הייתי מוותר על יציאות ובילוי כדי ליצור את עצמי.


היו חודשים שלא היה לי מספיק כסף כדי לשלם את שכר הדירה שלי.


היו רגעים שהרגשתי שהכל קורס לי מול העיניים.


היו רגעים בהם הרגשתי שאני מודרך ואני עושה בדיוק את מה שהנשמה שלי רוצה שאעשה.


כיום אני מרגיש שאני הפכתי להיות כלי עבור ההדרכה רוחנית שלי.


כיום אני מרגיש שאני מודרך ועושה את מה שאני אמור לעשות.


כיום אני מרגיש שאני בשליחות המלאה שלי.


כיום אני מרגיש שלם ומאושר בכל רגע.


כיום אני מרגיש שאני בבית.


תתנו לנשמה שלכם לבטא את עצמה בדרך שהיא הכי רוצה.


אנחנו לא צריכים להיכנס למסגרת מסוימת או מערכת שאומרת לנו מה נכון ומה לא נכון או מה לעשות.


אנחנו לא צריכים להיות משועבדים לכל מני אמונות מגבילות או לעבודות גנריות שגורמות לנו להרגיש שאנחנו לא ממצים 100 אחוז מהפוטנציאל שלנו.


אל תתנו לשום מערכת לשלוט לכם על החיים או על תפיסת המציאות שלכם.


מה שהכי נכון, הוא הדרך של הנשמה שלנו לעשות את מה שעושה אותה הכי מאושרת, מה שהכי טבעי לה, ומה שהכי גורם לנו להרגיש בבית.


תאפשרו לעצמכם לשחרר שליטה מהאישיות הפרסונלית, ולתת לאני הגבוה שלכם להדריך אתכם במסע המופלא הזה.


תודה על הכל.

 

אני מזמין אתכם להצטרף לתוכנית העומק שלי,

ללמוד עוד על השיטות שלי,

להצטרף לעמוד האינסטגרם שלי,

לצפות בערוץ היוטיוב שלי,

ולצפות בערוץ הטיק-טוק שלי.



33 צפיות
bottom of page